"פרוות קוצים"
הקדמה
היכולת של חומרים להתלקח ולבעור היא תכונה בסיסית בטבע. בעוד שאנו רגילים לחשוב על חומרים דליקים כמו נפט, גז או עץ, ישנם גם חומרים דליקים רבים בטבע, ובפרט בצמחייה. אחד מהחומרים המרתקים והמוכרים לנו הם "קוצים" כמו הגדילן, ברקן ודומיהם עם "שערות הסבא" המוכרות שלו.
חשוב להגיד שנדבר על גדילן שהוא נפוץ ביותר אבל כל ההסבר יהיה נכון לגבי שלל הקוצים שמספקים לנו את "הפרווה" הזאת וממליץ לכם לחקור לבד איזה עוד
גדילן ושערותיו הדליקות
הגדילן, צמח בר נפוץ, מוכר לנו בזכות שלל אפשריות הליקוט והבישול וקוציו היפיפיים.אך מעבר לקוצים, הגדילן נושא על גבי פירותיו מעין "כתר" של שערות לבנות ודקות. שערות אלו, המכונות בשם טכני "פפי", הן למעשה מבנים מיוחדים המותאמים להפצת הזרעים ברוח ה"פרווה" הזאת היא מה שאנחנו רוצים לחפש להדלקת ה"קן" שלנו
מה הופך את השערות הדליקות?
השערות של הגדילן עשויות מחומר צמחי יבש, דומה לכותנה, אשר מכיל כמות גבוהה של חומר דליק. כאשר השערות נחשפות למקור חום, הן יכולות להתלקח בקלות יחסית. התכונות המיוחדות של השערות, כמו שטח הפנים הגדול והמבנה הסיבתי, תורמות אף הן לדליקות שלהן.
מדוע הצמחים מפתחים תכונה כזו?
התפתחות התכונה הדליקה בשערות הגדילן אינה מקרית. מדובר בהתאמה אבולוציונית מרתקת. כאשר הרוח פוגעת של בשערות של הגדילנים הבשלים היא מפזרת את הזרעים למרחקים. כך, הצמח מבטיח את המשכיותו והתפשטותו. זה בעצם שיטת ההפצה שלו
איך למצוא ולזהות גדילנים ושערותיהם?
- מתי לחפש: הגדילנים פורחים באביב ומתייבשים בקיץ ובסתיו, וזו התקופה הטובה ביותר לחפש את שערותיהם.
- איפה לחפש: גדילנים גדלים בשדות בור, בצידי דרכים ובשטחים פתוחים אחרים.
סיכום
גדילן /קוצים אחרים ושערותיהם הדליקות הם דוגמה מרתקת לחומרים דליקים שיעזרו לנו להדליק את "הקן" בדרכים מסורתיות כמו במקדח קשת , במקדח יד או בדרכים מתקדמות כמו הדלקה ב"אבן אש" . התכונה הדליקה, שעלולה להיראות לנו מסוכנת, היא למעשה מנגנון חכם להפצת זרעים. הבנת התופעה הזו עוזרת לנו להעריך את מורכבות הטבע ולהבין את הקשרים בין הצמחים לסביבתם.
